<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ו</h1>
<h2>דף יב.</h2>
כל הפטור ממעשר ראשון פטור ממעשר שני וממעשר עני וכל שחייב בראשון חייב בהם, וכל התורם מעשר וכל מי שאינו תורם אינו מוציא מעשר זה, וכל מי שאם תרם תרומתו תרומה כך אם עישר מעשר זה הרי זה מעשר וכל מי שאין תרומתו תרומה כך אם הוציא מעשר זה אינו מעשר (לשון רמב"ם מעש"ש ונט"ר פ"א הי"ב וע"ש במשל"מ). אמנם בספרי פרשת ראה (פסקא נ"ב) משמע שמעשר שני נוהג בכל דבר מן התורה, דתניא אין לי אלא דגן תירוש ויצהר מנין לרבות שאר פירות הארץ ת"ל עשר תעשר את [כל] תבואת זרעך וגומר מנין לרבות השחלים והגרגיר ושאר ירקות ת"ל וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש לה' מנין לרבות פירות האילן ת"ל מפרי העץ (ע"פ יראים סי' קמ"ז).
מצות עשה להפריש מעשר שני שנאמר (דברים י"ד כ"ב) עשר תעשר את [כל] תבואת זרעך וגו'. ושנה ראשונה של שמיטה מפרישים מעשר ראשון ואחר כך מעשר שני וכן בשנה שניה ובשנה השלישית מפרישים מעשר ראשון ואחר כך מעשר עני ומעשר שני יבטל וכן הסדר בשלשה השנים השניים של שמיטה (עי' רמב"ם מעשר שני ונט"ר פ"א ה"א).
<h2>דף טו:</h2>
באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטניות וירקות, וכל מקום שנאמר ראש השנה סתם הוא אחד בתשרי, ובחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה למעשר [ה]אילנות, כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ר"ה של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית מפרישים מהם מעשר שני, ואם לא באו לעונת המעשרות אלא אחר ראש השנה של שלישית מפרישים מהם מעשר עני, וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שנה שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית מתעשרים לשעבר ומפרישים מהם מעשר שני, וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שנה רביעית אע"פ שנגמרו ונאספו [ברביעית] מפרישים מהם מעשר עני ואם באו לעונת מעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרים להבא, [וה]חרובין אע"פ שנחנטו פירותיהם קודם ט"ו בשבט מתעשרים להבא הואיל ומעשרותיהם מדברי סופרים (ע"פ רמב"ם מעש"ש ונט"ר פ"א הל' ב'—ג') כדאיתא בפ"ק דראש השנה. ונראה לרבינו משה (שם) שאין הדברים אמורים אלא בחרובי צלמונה וכיוצא בהם שאין ראוים למאכל רוב בני אדם והם הם שמעשרותיהם מדברי סופרים אבל שאר חרובין הרי הם כשאר פירות האילן. הירק בשעת לקיטתו עישורו, כיצד אם נלקט ביום ראש השנה של שנה שלישית אע"פ שבא לעונת המעשרות ונגמר בשניה מפרישים ממנו מעשר עני ואם נלקט ברביעית מפרישים ממנו מעשר שני, וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק והולכים אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית כיצד אם נלקט בשלישית אחר ט"ו בשבט מפרישים ממנו מעשר עני אע"פ שנגמרה בשניה וכן אם נלקט ברביעית קודם ט"ו בשבט מפרישים ממנו מעשר עני (רמב"ם שם הל' ד'—ה'). עוד מסקינן בפ"ק דראש השנה (י"ג ב'), האורז והדוחן והפרגין והשומשמין אע"פ שהשרישו קודם ר"ה אין הולכים בהם אלא אחר גמר הפרי ומתעשרים להבא, וכן פול המצרי אע"פ שמקצתו השריש לפני ראש השנה ומקצתו לאחר ראש השנה צובר גורנו לתוכו ותורם ומעשר מן הכל כאחד שהכל הולך אחר גמר הפרי (רמב"ם שם ה"ח).
